English    العربية  

ראיון עם הכומרת אנג’לה ציממן

תמלול הראיון המלא עם הכומרת אנג’לה ציממן

הראיון נערך על ידי סירי ביגולקי עבור המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימא, הוקלט על ידי דניאל אלטמן ותורגם על ידי מאיה בריליאנט

 סירי: תוכלי להציג את עצמך ואיך התחלת לגלות עניין ברוחניות ובסביבה?

הכומרת אנג’לה: אני הכומרת אנג’לה ציממן ואני מטולדו, אוהיו בארצות הברית של אמריקה. אני כאן בירושלים משרתת בכנסייה האוונגליסטית-לותרנית של רדימר, בקהילת דוברי האנגלית. אני כאן כבר בערך שנה וחצי וכאן אסיים את התקופה שלי. חונכתי בסמינר הלותרני טריניטי בקולומבוס, אוהיו ואז סיימתי את הסמינר הלותרני התיאולוגי בגטיסבורג, פנסילבניה.

סירי: האם נפגשת עם הוראה סביבתית בפילוסופיה הנוצרית בזמן הלמידה בסמינרים? או בזמן השנים הראשונות שלך ככומרת?

 

Angela-Zimmann-Headshot

הכומרת אנג’לה: בסמינר לקחתי קורס בשם “מדע ותיאולוגיה” וזה היה קורס מאוד יעיל שדיבר על החשיבות של לכבד את המסורת המדעית במקביל לכיבוד ההוראה המקראית. אנחנו מאמינים שהאבולוציה והבריאה לא סותרות זו את זו. הבנו שאלוהים יכול ליצור דרך האבולוציה והתחלנו לדבר על איך מדע ודת יכולים להיות שותפים במקום אויבים או מקבילים: הם שני צדדים של אותו המטבע. אז ממש הערכתי את העובדה שמדע ותיאולוגיה נראו כקשורים זה לזה. באותו הזמן, בתחילת או באמצע שנות ה-90 לא היה הרבה דגש על הסביבה כמו שיש היום ואני שמחה לראות את השינוי הזה בגלל שזה כל כך חשוב עם שינוי האקלים הגלובלי וכל מה שקורה בעולם, שכן נשים דגש על הסביבה. אני לא חושבת שדת שווה משהו אם היא לא מדברת על דאגה לבריאה שיש לנו כאן היום. אני יודעת שבסמינרים כיום יש הרבה יותר מודעות לסביבה ואני יודעת לדוגמא שבסמינר שאני הולכת אליו, גטיסבורג, יש יוזמה ירוקה שלמה עם פנלים סולאריים וכל מיני דברים בקמפוס והם רציניים מאוד לגבי מיחזור וגינות קהילתיות ודברים מהסוג הזה שאני חושבת שהם חיוניים.

סירי: בפרקטיקה האישית שלך, כמה מורגש היחס כלפי הקיימות הסביבתית?

הכומרת אנג’לה: אני מנסה לחיות וליישם את מה שאני מטיפה לו ומחנכת אליו. אני מפחיתה הרבה בצריכה שלי, משתמשת באותם מוצרים שוב ושוב וממחזרת. אני מנסה לוודא שאני לא קונה בגדים חדשים: אני מנסה לקנות דברים שהם יד שנייה. אני מנסה לשים לב לכמות המים שאני צורכת. אני מנסה לגדל את הירקות שלי בגינה. אני מגדלת תרנגולות ועזים כך שנוכל לקבל ביצים וחלב עזים טריים. אני מנסה לחיות את כל זה במידה קטנה כי אני מאמינה שאנחנו יכולים לשמש דוגמא לאנשים אחרים. אנשים לרוב יגידו “מה אני יכול לעשות, אני לא יכול לעשות כלום, אני לא יכול לשנות”. אני חושבת שזה קשה כשאתה בן אדם אחד, לחשוב שאתה יכול לעשות שינוי. אבל אם כולם עושים קצת, אנחנו יכולים להשיג הרבה. אני מנסה לשלב תרגולים יומיים לעזרה.

סירי: אילו תרגולים עוררו בך השראה או סתם עזרו לך בעבודה שאת עושה?

הכומרת אנג’לה: ובכן אני מרגישה שכשהבשורה העברית אומרת לנו שאלוהים נותן לנו לשלוט על פני כדור הארץ, זה אומר לעזור לנו, זאת לא שליטה שאנחנו יכולים לקחת מה שאנחנו רוצים ולאכול חיות ולעשות מה שאנחנו רוצים, אנחנו כולנו תוצר אחד של הבריאה אז זאת האחריות שלנו לקחת אחריות על העולם שלנו, שבורכנו בו ואני חושבת שרוב האמונות מסכימות עם זה. אני יודעת שהאמונה היהודית והאמונה הנוצרית ואני מאמינה שגם האמונה המוסלמית, כולן שותפות לאמונה שהעולם הוא ברכה ושאנחנו צריכים לשמור עליו טוב ולנצור את הברכה שבורכנו בה. הסוג הזה של פירוש התנ”ך, שהתנ”ך מעביר, העובדה שאנחנו מולכים על הארץ נועד בשביל שנדאג לו ונהיה שומרים טובים.

סירי: אז כמנהיגה דתית בעצמך את רואה את זה כאחריות אישית לעודד את הקהילה שלך לנהוג כך, שתהיה להם את המודעות כלפי דאגה לבריאה?

הכומרת אנג’לה: בטח. אני מאמינה שזה חלק מהתפקיד שלי לעזור לחנך ולהעלות את הדאגה לארץ לאלו שבאים לכנסיה ויושבים בדרשות. אני גם חושבת שיש לי הרבה ללמוד מהם. אני משרתת קהילה כפרית במישיגן ואנשים שם יודעים הרבה יותר על חקלאות ועל האדמה ומה צריך כדי ליצור קיימות, דברים שאני לעולם לא למדתי.  אז אני חושבת שיש לחלוק עם הקהילה כדי לשפר את הדברים ואני חושבת שאנשים לפעמים נרתעים מהרעיון של סביבתיות בגלל שהם מרגישים כאילו שזו סתם עוד אחריות, שזה עולה יותר מדי כסף, לוקח יותר זמן, זה לתת יותר, זה עוד דבר שאני אצטרך לעשות, זו עוד אחריות שתהיה לי על הראש וצריך להסתכל על זה לא כעל אחריות אלא כחלק מהחיים שלך, שאתה יכול להיות יותר משוחרר ולדוגמא לקנות בגדים משומשים. כך אתה לא רק עוזר לסביבה אלא גם חוסך כסף ופתאום לא יהיה לך את המתח הזה של להוציא את הכסף הזה. בכך אתה חוסך גם את הלחץ שנלווה לזה.

 Angela and Martin Photoהשנה הזו לחג המולד, אחד הדברים שאני והמשפחה שלי עשינו היה, אני דיברתי עם הקהילה שלי על זה, היה לנו בעצם חג מולד יד-שניה והחלטנו שכל מתנה לחד המולד שנקנה תהיה יד שניה ושום דבר לא היה חדש מהחנות. זה היה מאוד משחרר והקלה גדולה – לא לקבל את החשבונות העצומים האלה סביב חג המולד ואני חושבת שאם אנשים יכלו לראות שאקטיביזם סביבתי יכול להיות גם דברים כאלה ויכול ליצור תחושה של חופש ופחות מחויבויות וזה מרגש להיות חלק מדבר כזה.

סירי: הזכרת מקודם בקצרה שאת מנסה לקדם הפחתה בצריכה ושימוש מחדש אבל כמה אנשים מרגישים עכשיו שהגלובליזציה וטכנולוגיה מסוימת מתנגשות עם המערכת הטבעית של הארץ. איך האמונה והאתיקה מתחברים לרוחניות בחוויה האישית שלך?

הכומרת אנג’לה: ובכן אני מאמינה שאנשים, אני חושבת שגלובליזציה יכולה להיות מזיקה במובן מסוים. זה פשוט הפך להיות ייצור מוצרים מאוד בזול ושימוש בעבודה זולה וזה ממש משפיע על העולם. במקום בו אנשים באים מבחוץ ומוכנים לשלם רק קצת עבור מוצר, במקום בו הכל הוא חד פעמי, אחרי זמן קצר אתה פשוט זורק דברים. המוצר הכי טוב הבא ו-, אני חושבת שהאתיקה של עבודה קשה ולעשות משהו טוב ולייצר משהו טוב הוא אתיקה תנ”כית. זה נאמר בתנ”ך – מה שאתה שם ביד שלך תעשה אותו בצורה הכי טובה ואני חושבת שאנשים צריכים להשקיע את הזמן והמאמץ לכדי ליצור מוצרים, מה שזה לא יהיה, ולהיות מוכנים לשלם מחיר הוגן על מנת להשיג את המוצרים האלה והדרך הזו, שהיא יותר לוקאלית, יותר קהילתית. לקנות פירות וירקות כשהם בעונה ולא לקנות מהקצה השני של העולם ואני חושבת שחלק גדול מלמה הגלובליזציה כל כך מצליחה היא העובדה שאנשים שכחו לדחות סיפוקים, אנשים רוצים הכל עכשיו. אני יודעת מה אני רוצה ואני רוצה את זה עכשיו. אם אני רוצה עגבנייה וזה תחילת ינואר אז כדאי לך שתשלח לי (עגבנייה) ממקסיקו או מאיפה שלא יהיה ואני הולכת לקבל את העגבנייה הזו. כתוצאה, המערכת לא עובדת כל כך טוב עבור האנשים. אני חושבת שאנחנו צריכים לכבד אחד את השני ולכבד את הארץ ואת הזריעה של הארץ עם כל הצריכה שלנו.

סירי: הזכרת מוקדם יותר כמה הרבה מהערכים האלו והאתיקה הזו הם חלק מהמסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית. איך את רואה את התפקיד של אנשי הדת בכללי, דתות אברהם והאמונות הפוליתאיסטיות  מתאחדות לקדם קיימות סביבתית? איך עבודה בין-דתית מקדמת עשייה ומודעות סביבתית?

הכומרת אנג’לה: אני חושבת שזה נותן לכולם מקום להסכים בו וקרקע משותפת מוצקה לעמוד עליה. כולנו באים מרקעי דת שונים אבל כולנו צריכים לחיות על הפלנטה הזו וכולנו צריכים לחיות כאן ביחד. כשאני מסתכלת על הקונפליקט, לדוגמא, כרגע בין ישראל לשטחי פלסטין הכבושה: אם אין מים כאן, זה לא משנה אם האדמה שייכת לישראל או לפלסטין, אף אחד לא יוכל להשתמש בהם. במקום להילחם על משאבים, אנחנו צריכים למצוא דרכים לעבוד ביחד ולמקסם את המשאבים שיש לנו ולהפוך אותם לברי-קיימא. אני חושבת שכשאנשים מבינים “היי, אם אנחנו רוצים לשרוד אנחנו צריכים לשים בצד את ההבדלים בינינו ולהתמקד במשותף שבינינו ובמה אנו צריכים: כולנו צריכים אוויר, כולנו צריכים מים, אנחנו כולנו צריכים מכסה וכולנו צריכים אוכל: כולנו צריכים את הדברים האלה. זה מקום בו אנשים יכולים להתאחד. זה מאוד מרגש בגלל שכשאני מדברת עם אנשים על כנסייה מסוימת או בית כנסת או מסגד ואנחנו מדברים על הדתות השונות, אנשים מדגישים את ההבדלים: אבל הייתי מסוגלת לדבר עם אנשים מכל הדתות גם עם האתאיסטים והכופרים על בעיות סביבתיות ויש הסכמה רחבה על כך, אנחנו צריכים לעשות את זה, אנחנו צריכים לוודא שלילדים ולנכדים שלנו יהיה מקום שהם יוכלו לקרוא לו בית ואדמה שהם יוכלו לשתול בה ומים שהם יוכלו לשתות מהם.

פרויקט השיחות על אמונה ואקולוגיה הוא תוצר של יוזמה משותפת של המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימאויוזמת העולם מאוחד אמונה והמדע.  במסגרת הפרויקט ירואיינו מנהיגים דתיים, מארגני קהילות ומגני צדק סביבתי מסביב לעולם על מנת לדון בחווייתם האישית בנוגע לסביבה ואת גישת דתם המיוחדת בנוגע לקיימות. היוזמה תקטלג, תתמלל ותנגיש את הראיונות לצפייה בוידיאו על מנת שאנשים מרקע דתי שונה יוכלו לצפות בהן בכל העולם. מטרת היוזמה היא כפולה: ראשית, להקליט את נקודת המבט הרוחנית של מנהיגי דתות וקהילות בנוגע לקיימות, ושנית לקדם דיונים בין-דתיים בנוגע לקשר בין רוחניות לקיימות.